כשאומרים כפר רואים ישוב קטן, בתים עם גגות אדומים ושדות ירוקים, שתושביו מתפרנסים בעיקר מחקלאות וגם ממשק חי. כשאומרים סגנון כפרי חושבים על התרפקות על פשוט, געגוע לנינוח, כמו סופשבוע בצימר בגליל או חופשה בטוסקנה. התחושה הכללית היא נון שאלנטית כשמדברים על ריהוט כפרי, אנטי אלגנטית ובעיקר לא מחייבת, כזאת שעושה חשק להישאר, להתרווח אחורה בכיסא ולהרגיש קצת בחופשה למרות שאנחנו לגמרי בבית שלנו. הכסאות, פינות אוכל כפריות, הם כיסאות עץ טבעי או צבוע בלבן או קלועים מקש, סדורים סביב שולחן רחב ידיים ערוך עם הרבה חברים והמון אוכל טעים. כל שנותר הוא לבצוע כיכר לחם (כפרי), למרוח עליו שכבה נדיבה של חמאה (חביצה ביתית) וריבה (ביתית) ולמזוג לימונדה מתוקה (טבעית) עם עלי נענע מהגינה לכוסות זכוכית גבוהות. בהתאם לתנאי מזג האוויר אפשר לקושש עצים ולהבעיר אש באח ואם אין ברירה, להתפשר על מזגן. אנחנו מכאן לא הולכים לשום מקום.